עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קוראים לי מעיין
כאן זה המקום השקט שלי.

"this is my happy place"
ruth.p

כתבו לי:
mayyanlev@gmail.com
חברים
Do what I wantsomeoneהדסLonelyGirlAmitדניאל
Lonely guyEmo Lifeעוד מוזרה בעולםThelse
כל עולמי

ובסופו של דבר זה יעבור כמו כל דבר בחיים.
הבכי יגמר.
הסבל יברח.
אנחנו נתבגר. נמצא אהבה. אמיתית. נקים משפחה.
כל מה שאנחנו עוברים עכשיו יראה כמו בדיחה.
וכולם אומרים שכלכך קל להתבגר.
אבל אני לא מבינה אתזה.
כי כרגע ה "להתבגר" הזה זה כל עולמי.
האופי והיופי
אני אוהבת אותך.
אתה לא מבין עד כמה.
אני אוהבת כל חלק שלך.
את כל הפגמים.
"פחח הוא מכוער מה את מתאהבת בו?"
שמעתי את זה לא פעם אחת.
ועוד מחברות שלי.
זה לא מעניין אותי.
כי אתה זה פשוט שונה.
התאהבתי באופי שלך וכרגע?
אני עוד לא התחלתי לאהוב את היופי.
כי האופי שלך כלכך גובר עליו.
החיים שלי במשפטים

"יש אנשים שנועדו לאהוב אחד את השני אבל לא להיות ביחד"

"יש אנשים שהייתי מוכנה לתת להם את כל העולם אפילו אם הם לא היו חושבים על זה"

"ולבסוף אנחנו רק נתחרט על דברים שלא עשינו ומילים שלא אמרנו"

כאב נסבל
13/07/2017 04:33
mayyanlev
כואב לי כלכך שאני כבר לא יודעת איך זה לחיות בלי הכאב. כואב לי שאני חושבת עלייך כל הזמן, כואב לי שאני תמיד מגנה עלייך אם אומרים עלייך משהו רע, כואב לי שאני כבר שנתיים וחצי אוהבת אותך, כואב לי שרק אני מרגישה ככה.. בא לי להרביץ לעצמי משנאה. אני שונאת את עצמי שאני נותנת לך להרוס אותי מבפנים. אני שונאת את עצמי שהדימוי העצמי שלי ירד ל0 בגללך. רגע, אני לא אמורה לשנוא אותך? אני צריכה לשנוא אותך שחשבת שאני לא מספיק טובה בשבילך. אני צריכה לשנוא אותך שאתה לא מתעניין בי מאז שאתה לא חייב. אבל לא. אני אמשיך לאהוב לכבד ולהעריך אותך. כי זאת אני, הילדה הפראיירית שלא משחררת. אני אמשיך לחשוב עלייך בגלל הדברים הקטנים שמזכירים לי אותך. אני אמשיך לרעוד אם אראה אותך ברחוב. וימשיך לכאוב לי עד שיבוא מישהו אחר. שאולי יאהב אותי. אז הכאב לא יפסיק כרגע. השאלה היא.. מישהו אי פעם יאהב אותי? או שאני צריכה ללמוד לחיות איתו?
1 תגובות
fix 30
04/06/2017 20:19
mayyanlev

פותחת את הארון.

שיט שוב אין לי חולצות קצרות

אמרתי לאמא שלי ויצאנו לקניון.

איך שנכנסנו עיניי זהרו אמא תראי פתחו חנות חדשה fix30"".

כל החולצות שבאופנה, כל התיקים המגניבים, כל הגינסים הכי אופנתיים.

נכנסנו, ישר הכנסתי תיק גב שחור לעגלה כלכך הרבה זמן רציתי משהו כזה.

רצתי לחולצות, מלא חולצות עם צוקרים ומחשופים.

אחרי שקלטתי כמה חולצות בעין הסתכלתי על מידה.

"אמא לא כתובה מידה"

הלכתי לשאול את המוכרת, התשובה שקיבלתי הייתה "זה one size"

מה? איך חולצה במידה אחת? מי שפחות? מי שיותר?

טוב.. נמדוד..

העמסתי כמה חולצות ועברתי לגינסים.

ראיתי גינס לבן סקיני, באמת יפה, לא זוכרת כבר כמה זמן אני רוצה משהוכזה.

חיפשתי מידה.. 32.. 34.. 36..

"סליחה יש פה מידה 46?"

"לא אנחנו לא מחזיקים במידות כאלו"

כאלו? אתם מעודדים לאנורקסיה ורזון? שמי שקצת יותר מזה? מה היא אמורהלהרגיש? שהיא לא בסדר? שהיא שונה? שהיא במידה כל כך גדולה שהחנות לא מחזיקה בה?

גילגלתי עיניים והלכתי למדוד.

חולצה ועוד חולצה ועוד שתיים.

אחת אחרי השנייה אני מודדת וזורקת על הרצפה בעצבים.

הכל צמוד ולא יפה.

יצאתי מהתא באכזבה ועלבון, ניגשתי לקופה כדי לשלם על התיק ולא יותרמעשר שניות עברו עד שאמרתי לאמא.

"עזבי אני לא רוצה אותו, אני לא אשלם כסך לחנות הזאת"

חנות "fix30" היקרים היי,

אני מעיין, נערה בת 15, כיתה ט, מידה 46 במכנסיים, ו  L  בחולצות.

אתם צריכים להתבייש במי שאתם ובמה שהחנות משדרת לנערות בגילי.

אומרת להן שהן לא מספיק יפות ורזות בשביל ללבוש בגד מסוים, מדכאיםאותן ומורידים להן את הביטחון והדימוי העצמי.

אתם ועוד רשתות בגדים בתחום זה אחראיים על לא מעט מקרי אנורקסיהוהפרעות אכילה.

בגיל הכי מסוכן, שופט, אכזרי ומתסכל אתם מורידים נערות לרצפה.

במקום להעצים אותם, להגיד להן שהן יפות ושוות,

שאין דבר שהן לא מספיק טובות, רזות או יפות בשבילו.

שכל נערה תדע שבכל חנות בגדים תהיה את המידה שלה, שכולן שוות לא משנהמה המידה של במכנסיים.

 

אם הפוסט הזה יגיע לאנשהו ויעשה שינוי, זה בגדר החלום שלי כרגע.

נערות מובילות שינוי

3 תגובות
2017?
01/01/2017 17:49
mayyanlev
.. 2016 נגמר.
איך הזמן עובר..
אני לא יודעת אם הייתי אומרת שהיית לי טובה.
היו כמה ואפילו הרבה רגעים שהרגשתי בלי אף אחד. הרגשתי לבד. 
היית מלאה באהבה שבכמה שעות התנפצה לי בפרצוף, וכן. אני עדיין שם.
הייתה פרידה קשה מבן אדם. עם הרבה בכי. וכן גם שם עדיין לא שחררתי.
אבל אני לא יכולה להגיד שהיה לי רע.
קיבלתי את הדבר שהכי רציתי בעולם והוא גם ישאר שלי עד סוף השנה..
המשכתי לעשות את מה שאני אוהבת.
השגתי את החברים הכי טובים בעולם.
צעקתי פחות. הייתי עצמי יותר.
למדתי לחייך יותר. למדתי לא להיות מגעילה לילדים מגעילים.
אז.. 2017 כבר?
מטרות?
1.לשחרר מדברים שלא יקרו, מאנשים שלא ירצו.
2.להתעלם מביקורות כי תמיד היו ותמיד יהיו ואת לא יכולה להמשיך לבכות מכל בן אדם כזה.
3.פשוט תהיי את. ומי שלא טוב לו. חבל.

אז 2017? פליז תהיי טובה יותר.
0 תגובות
יותר מאת עצמי
06/12/2016 23:07
mayyanlev
בזמן האחרון אני לא מפסיקה לחשוב עלייך.
לא מפסיקה לחשוב מה היה קורה אם זה היה אחרת, אם היית אומר שוואלה בואי ניתן לנו צאנס.
אני משתגעת מגעגוע אלייך.
אין לי מה לעשות איתו, לדבר איתך אני לא יכולה ובטח שלא לשלוח לך הודעה.
אני בכלל צריכה להגיד תודה שאתה אומר לי שלום שאנחנו בטעות נפגשים ברחוב.
עוד יומיים אני סוגרת איתך שנתיים.
מהפעם הראשונה שראיתי אותך שר. כל העולם עצר וזה היה רק אני והקול שלך.
משם ידעתי שאתה האחד. חבל שאתה חשבת אחרת..
אני כל הזמן מנסה לומר לעצמי שזה הפסד שלך.
שאתה הפסדת מישהי שאהבה אוקי. לא.. שאוהבת אותך יותר מאת עצמה.. ואני הפסדתי מישהו שבכלל לא אהב אותי..
אני רק רוצה יום אחד להיות כל היום איתך.
מהבוקר עד הערב. בבית ספר עם חברים בהכל. רק להכיר אותך יותר טוב.
אני מתה מבפנים. אני לא מסוגלת יותר! ביום יום אני בכלל לא רואה אותך וזה לא עוזר כלכך.
כי אני פשט לא מסוגלת להפסיק לחשוב עלייך!
מעבר לזה שהיית האהבה האמיתית הראשונה שלי אתה ההשראה שלי, המודל לחיקוי שלי, המלך שלי..
טוב לא כלכך שלי.
אני אסיים בזה שאני עדיין אוהבת אותך. עוד מעט שנתיים. וגם אם יש לכולם את כל הסיבות להגיד לי שזה לא יקרה אני מסתכלת בסיבה האחת שכן יש סיכוי שזה יקרה. והיא שאני אוהבת אותך. יותר מכל דבר אחר. יותר מאת עצמי.
0 תגובות
החברים הכי טובים
11/11/2016 23:18
mayyanlev

משהו שהיה לי בראש הרבה זמן.. המחשבות הפכו למילים.



הוא היה הדבר הכי חשוב לה

היא הייתה הדבר הכי חשוב לו

הם יכולים לספר אחד לשני הכל, בלי להתבייש ובלי אגו

היא תמיד הייתה לצידו, בטוב וברע

הוא ידע שהוא יכול לפנות אליה עם כל בקשה

הוא גר קומה אחת מעליה, הם נפגשים הרבה. ביום ובלילה. היא מרגישה בטוחה כשהיא ישנה איתו באותה מיטה

למה נישקת אותי היא שאלה אותו, לוחשת

הוא לא ענה לה, הוא לא ידע מה לענות. הוא חיבק אותה חזק, הסתכל בעיניים שלה, האוקיינוס שגורם לו לטבוע בו כל פעם מחדש. והלך

היא לא הייתה מאוהבת בו, היא גם לא תיכננה להתאהב בו. היא לא ידעה מה הוא מרגיש

זה רק נשיקה, זה לא ישנה כלום. היא חשבה לעצמה, יושבת לבדה בחדר מתכרבלת בשמיכה, מדמיינת שהוא שוכב לידה, כמו כל ערב

לאחר כמה דקות, הטלפון זמזם

השפתיים שלך דרשו את זה המילים הופיעו על הצג

זה כבר נהיה הרגל, נשיקה פה ונשיקה שם. כלכך הרבה רגשות, הם לא ידעו מה הם רוצים, להיות ביחד? או לא? השאלה שריחפה מעליהם, והם לא מיהרו למצוא תשובה

אנחנו בקטע הוא אמר לה כשסיפר על הילדה ההיא, שמנסה לכבוש את ליבו

מזל טוב היא חייכה. אך היא הרגישה את הדקירה הקטנה הזאת בלב. והיא יודעת שאסור לה, היא לא אמורה לקנא, הוא לא שלה. הוא אף פעם לא היה שלה

הוא הסתכל עליה במבט, לו רק ידעה על מה חשב באותו רגע

הם התרחקו, ניסו לשמור על איפוק. בלי יותר מידי גילויי אהבה. היה לו חסר השפתיים החמימות והמלאות שלה, אבל בחיים לא היה מוותר עליה לגמרי

הם ישבו אחד מול השני, עם עוד חברים מסביבם. חברה שלו ישבה לידו ודיברה. הוא לא היה יכול להחזיק את עצמו מלפזול לכיוון שלה, כשמישהו אחר יושב לידה, וגורם לה לצחוק

הוא ראה אותם יוצאים לבחוץ, הוא נהיה סקרן והתחיל לעלות מחשבות בראשו, הוא לא יכול, הוא לא רוצה שיקחו לו אותה

אני יוצא לנשום אוויר אמר לאחר כמה דקות, הוא היה חייב לראות מה היא עושה עם הבחור ההוא, שמאיים על תפקידו

עולמו נקרע מעליו. הוא גנב לו את השפתיים החמימות והמלאות, אלה שכלכך אהב

התכוונת לספר לי שיש לך חבר היא קיבלה הודעה בשעה מאוחרת בלילה, הוא ידע שהיא ערה

היא הייתה מבולבלת, לא הבינה למה הוא מתכוון

הייתי מספרת לך אם היה לי אחד ענתה חזרה, מתוסכלת ועייפה

ראיתי שהתנשקתם התשובה הגיחה במהירות

מיד השיחה נהפכה רעה, מאשימה. היא הייתה כלכך מצוברחת, בקושי זוכרת את הפעם האחרונה שרבו, היא לא רצתה את זה. היא כיבתה את הטלפון והלכה לישון

הוא לא התייחס אליה, עבר יום שלם והוא לא הסתכל עליה. היא הרגישה לו זרה פתאום

היא שנאה אותו, לא הבינה מה עשתה לא נכון, שהוא מדבר אליה בשנאה, ומתעלם ממנה. היא ידעה שלא מגיע לה יחס כזה

אני לא מבינה, אתה יכול להיות עם מי שאתה רוצה, ולי אסור היא צעקה עליו, אחרי שתפס בידה בדרכה הביתה

הוא לא הצליח למצוא את המילים, הוא ידע שהיא צודקת, אבל הוא לא יכול להיכנע

את רוצה שאני אגיד לך באמת? אז כן, אסור לך. אני לא יכול לראות אותך עם מישהו אחר, אני שונא לראות אתכם מתחבקים, מתנשקים. אני לא יכול לסבול את זה שהוא גורם לך לצחוק, ולא אני. אני רוצה שתיהיי רק שלי, שאף אחד אחר לא יגע בך חוץ ממני הוא החליט להוריד את כל המגננות, החומות, שמנעו ממנו להגיד לה באמת את מה שהוא חושב

היא הסתכלה לו בעיניים, הוא היה יכול לראות את הלהבות רוקדות לה בתוך האישונים. העיניים הטובות והיפות שלה הפכו לרעות ומכוערות. ואז הוא הבין, שהוא איבד אותה לתמיד..


1 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 5 6 7 הבא »
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון